לדבר יותר מרק שפה: למה תרגום מילולי הוא מלכודת

1. המילון לא מרגיש רגשות

קחו למשל את המילה היפנית Natsukashii. המילון יגיד לכם "נוסטלגיה". עם זאת, בצרפתית, נוסטלגיה כמעט תמיד צבועה בעצב ובחרטה. עבור יפני, זהו לרוב רגש חם ושמח. הסופרת אמלי נותומב אף קראה לאחד מספריה "הנוסטלגיה המאושרת". עבור צרפתי, הכותרת הזו היא פרדוקס, דימוי ספרותי. עבור יפני, זוהי מציאות יומיומית.

2. התנגשות בין מנטליות: הפרט מול הקבוצה

כשעברתי ליפן אחרי הלימודים, חשבתי שאני מדבר היטב. למרות זאת, נתפסתי לעתים קרובות כאדם גס רוח או ישיר מדי. למה? כי תרגמתי מילולית את צורת המחשבה הצרפתית שלי: הבעתי את הדעות שלי ואת חילוקי הדעות שלי ללא פילטרים.

בצרפתית, אנו מגדירים את העולם דרך ה"אני" (הפרט). ביפנית, ה"אני" מוגדר ביחס לאחר. לכן קיימות אינספור דרכים להגיד "אני" ביפנית: הזהות שלכם תלויה באדם שעומד מולכם. אם לא תחליפו את ה"תוכנה המנטלית" שלכם, המילים שלכם, נכונות ככל שיהיו, יפורשו בצורה לא נכונה.

3. "דוד, אתה מדבר כמו בסרט ישן"

אחרי שחייתי 9 שנים בברצלונה, חזרתי לצרפת. אחיינית שלי בת ה-14 אמרה לי מיד: "דוד, אתה מדבר כמו בסרט ישן!". הצרפתית שלי הייתה ללא דופי, אבל לא עשיתי "עדכון גרסה". שפה היא אורגניזם חי שמתפתח בכל יום. לכן זה קריטי ללמוד עם מורה שחי במדינה: כדי לקלוט את הניואנסים העכשוויים, את השינויים במנטליות ולא לגמור עם שפה של מוזיאון.

4. הבלתי ניתן לתרגום: כש"שלום" מחליף משפט שלם

כמתרגם מקצועי לשעבר של דרמות ואנימה, נאלצתי לעתים קרובות לקבל החלטות רדיקליות. קחו את הביטוי המפורסם Ojama shimasu. מילולית: "אני הולך להפריע לכם". בצרפת, אם חבר מזמין אתכם אליו, להגיד "סליחה על ההפרעה" זה חסר משמעות. אם הזמינו אתכם, ברור שאתם לא מפריעים! לכן נתרגם זאת פשוט כ-"Bonjour" (שלום). למה? כי קודי האירוח הם הפוכים לחלוטין.

סיכום

המורכבות הזו היא מה שמרגש אותי. מעבר לכללי הדקדוק, לדבר שפה זרה זו חוויה משנה חיים: זה להסכים לראות את העולם מזווית אחרת ולהפוך, מעט, לאדם אחר.

ביצירות המוזיקליות שלי, אני מרבה לערבב שפות כי לרגשות מסוימים פשוט אין תרגום יחיד. הם שייכים לתרבות ולדרך הוויה. ללמוד שפה זה הרבה יותר מאשר לשנן רשימות; זהו מסע לעבר האחר, וגילוי של פן חדש בעצמכם.